פרישה מוקדמת בגיל 50 היא חלום שקורץ לישראלים רבים. הרעיון של יציאה ממרוץ העכברים, השגת עצמאות כלכלית והיכולת להקדיש את המענה הטוב ביותר של השנים הבאות לתחביבים, למשפחה ולגילוי עצמי – נראה מושך במיוחד.
עם זאת, פרישה בגיל 50 מציבה אתגר פיננסי עצום על הפורש משום שמדובר בגישור על פני 12 עד 17 שנה (בהתאם למגדר) עד להגעה לגיל הפרישה הרשמי במדינת ישראל (67 לגברים, 62–65 לנשים). בתקופה זו, לא רק שהפורשים אינם זכאים עדיין לקצבת הפנסיה מקרן הפנסיה ולקצבת אזרח ותיק מביטוח לאומי, אלא שהחיסכון המצטבר שלכם צריך לכלכל אתכם לאורך 30 עד 40 שנות חיים פוטנציאליות.
אז כמה כסף באמת צריך בשביל לעשות את זה? – יצאנו לבדוק ביחד עם דודי לוי מבעלי המרכז לתכנון פרישה את הנוסחאות, החישובים, הפרמטרים והצעדים המעשיים שיאפשרו לכם להבין את המספרים הנכונים לצרכים שלכם.
למה פרישה מוקדמת בגיל 50 דורשת הון משמעותי?
באופן כללי, כאשר אדם פורש בגיל 67 הוא עשוי להסתמך בהמשך על קצבת פנסיה, קצבאות שונות ומקורות הכנסה נוספים – אך אדם שפורש בגיל 50 צריך לממן תקופה ארוכה הרבה יותר לפני שהוא מגיע לגילאים שבהם חלק ממקורות ההכנסה הללו עשויים להיות זמינים.
לפי דודי לוי, אם אדם בן 50 זקוק ל-15,000 שקל בחודש כדי לשמור על רמת החיים שלו, מדובר בהוצאה שנתית של 180,000 שקל. במשך 20 שנה בלבד מדובר כבר ב-3.6 מיליון שקל, וזאת עוד לפני שמביאים בחשבון אינפלציה, שינויים בהוצאות, מיסוי ותשואה על ההון.
לכן, פרישה מוקדמת אינה מסתכמת בשאלה כמה חסכתי? – אלא בשאלה רחבה הרבה יותר כמו האם ההון שצברתי מסוגל לייצר הכנסה שתספיק לי לאורך עשרות שנים? – לפני שמחשבים כמה כסף צריך כדי לפרוש, חשוב להבין כמה כסף אתם צריכים למחיה.
כדאי לעבור על ההוצאות של 12 החודשים האחרונים ולחלק אותן לקטגוריות:
- דיור ומשכנתה או שכר דירה
- מזון וקניות
- חשבונות שוטפים
- רכב ותחבורה
- ביטוחים
- בריאות
- חינוך
- בילויים ומסעדות
- חופשות ונסיעות לחו"ל
- תחביבים
- עזרה לילדים
- הוצאות בלתי צפויות
לפי דודי לוי, חשוב במיוחד להבדיל בין הוצאות קבועות להוצאות חד-פעמיות. בנוסף, צריך לחשוב כיצד החיים צפויים להשתנות לאחר הפרישה. למשל, אדם שעובד 50 שעות בשבוע עשוי להוציא פחות כסף על נסיעות ואוכל מחוץ לבית בעת יציאה אל פנסיה מוקדמת בגיל 60, אך מצד שני ייתכן שירצה לטייל יותר, לעסוק בתחביבים או לבלות עם המשפחה.
כלל 4% – נקודת התחלה, לא נוסחת קסם
לרוב, תכנון פיננסי אישי מתבסס על אחד הכללים המוכרים בעולם התכנון הפיננסי.
לפי הרעיון הפשוט, אדם יכול להתחיל את הפרישה עם תיק השקעות ולמשוך ממנו כ-4% בשנה, תוך ניסיון לשמור על ההון לאורך תקופת פרישה ארוכה. לדוגמא, אם אדם רוצה למשוך 120,000 שקל בשנה, חישוב בסיסי לפי כלל זה יהיה:
120,000 ÷ 0.04 = 3,000,000 שקל
כלומר, 3 מיליון שקל עשויים להוות נקודת התחלה עבור מי שזקוק ל-10,000 שקל בחודש. אם הצורך הוא 15,000 שקל בחודש נזדקק ל – 4.5 מיליון ולמי שזקוק ל-20,000 שקל בחודש נזדקק ל – 6 מיליון שקלים.
עם זאת, חשוב להבין כי כלל 4% אינו הבטחה שהכסף יספיק. לפי דודי לוי הכלל מבוסס על הנחות לגבי תשואות, תנודתיות, אינפלציה ואורך תקופת הפרישה. במקרה של פרישה מוקדמת כבר בגיל 50, אופק ההשקעה והמשיכה ארוך במיוחד ולכן כדאי לבחון את שיעור המשיכה בזהירות ולא להסתמך על כלל בודד.
פרישה בגיל 50 יכולה להימשך 40 שנה ויותר
זהו אחד ההבדלים החשובים ביותר בין פרישה מוקדמת לפרישה בגיל מבוגר יותר.
מי שפורש בגיל 50 עשוי להזדקק לכסף במשך 40 שנה, 50 שנה ואף יותר. לכן, תיק ההשקעות צריך להתמודד לא רק עם הוצאות המחיה אלא גם עם תקופות של ירידות בשווקים. לדוגמא, אם אדם פורש זמן קצר לפני משבר משמעותי בשוק ההון ומתחיל למשוך סכומים קבועים מתיק השקעות שהולך ויורד, הוא עלול לפגוע בצורה משמעותית ביכולת של התיק להתאושש בהמשך.
לכן, תכנון פרישה מוקדמת צריך לכלול גם פיזור סיכונים יעיל בשוק ההון, ולא רק ניסיון להשיג את התשואה הגבוהה ביותר.
לסיכום, פרישה בגיל 50 היא יעד אפשרי עבור אנשים מסוימים, אבל היא דורשת תכנון פנסיוני אישי, מוקדם ומדויק יותר מפרישה בגיל מאוחר. למשל, עבור אדם שהוצאות המחיה שלו עומדות על כ־15,000 ₪ בחודש, נדרש הון מצטבר של 4.5 מיליון שקלים ביום הפרישה. ככל שתקדימו למפות את הנכסים שלכם, לחסוך באופן עקבי ולהשקיע באפיקים מניבים לטווח ארוך, כך תקרבו את היום שבו תוכלו לאסוף את החפצים מהמשרד וליהנות מעצמאות כלכלית מלאה.
המאמר נכתב בשיתוף עם דודי לוי מבעלי המרכז לתכנון פרישה, אשר מעניק שירותי ייעוץ, ליווי והכוונה בכל התחום הפיננסי והפנסיוני. אם אין לכם מושג מה המצב היום, זה הזמן לעשות צ'ק אפ פיננסי, לבנות תוכנית פיננסית מותאמת אישית ולהתמיד בה לאורך זמן במטרה לדאוג לכלל הצרכים האישיים והמשפחתיים בעתיד.